phone number
 
התקשרו עכשיו
072-3218829
 
זהו מספר מקשר
 
 
 
 
 
 
 
5
3 חוות דעת
 
ד''ר רענן ברגר
 
 
 
 
 
 
 

האם חייבים לטפל?

קיבלת את הידיעה שיש לך סרטן הערמונית. האם חייבים לטפל?

סרטן הערמונית הינו הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים ומיוחס לגברים מעל גיל 60. יחד עם זאת, סיכויי ההחלמה גבוהים ביותר. כיצד עליך לנהוג ברגע שאובחנה אצלך המחלה?

בלוטת הערמונית, או במילים אחרות הפרוסטטה, הינה איבר בעל תפקיד חשוב בפוריות הגבר. זוהי בלוטת מין זכרית בגודל של 3-4 סנטימטרים, הממוקמת במוצא שלפוחית השתן בקדמת פי הטבעת. בבלוטת הערמונית נוצר רוב נוזל הזרע ודרכה עוברת השופכה.

מי נמצא בקבוצת הסיכון?

גורם הסיכון המשמעותי ביותר הינו היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית בבני משפחה מדרגת קרבה ראשונה. הסיכון עולה בצורה משמעותית ככל שישנם יותר קרובי משפחה אשר חלו במחלה, וככל שממוצע גיל החולים במשפחה הינו מתחת ל- 65.

רוב המאובחנים עם סרטן ערמונית הינם ללא תסמינים

אחת הבעיות המרכזיות של סרטן הערמונית הינו היעדר תסמיניו. לרוב, אין תסמינים עד לרגע שבו הגידול כבר התפשט לממדים גדולים. יחד עם זאת, רוב המטופלים מאובחנים כיום בשלבים מוקדמים ללא תסמינים. זאת עקב בדיקה לרמת הסמן PSA שמבצעים גברים מבוגרים רבים בהמלצת רופאי הקהילה או בבדיקות הסקר. כשרמת הסמן עולה מעבר לנורמה, יש לפנות לאורולוג מומחה לבירור ולהחלטה על ביופסיה.

תסמינים שיכולים להוביל לאבחון סרטן הערמונית

  1. קושי במתן שתן
  2. עלייה בתדירות מתן השתן , בעיקר בלילה
  3. כאב בעת מתן שתן
  4. דם בשתן
  5. דם בנוזל הזרע
  6. פגיעה בתפקוד המיני
  7. במידה שהסרטן כבר שלח גרורות אל העצמות, מופיעים כאבים בעצמות. לעיתים, התסמינים הראשונים שבהם יחוש הגבר הינם כאבי שרירים בגב, בירכיים או באגן.

הודיעו לך שיש לך סרטן הערמונית: מה עושים?

בשלב הראשון מבצעים בירור שכולל את השאלות הבאות:
  1. שלב המחלה: האם המחלה מקומית לערמונית בלבד או שכבר הספיקה להתפשט מקומית או לשלוח גרורות?
  2. דרגת המחלה: האם המחלה נראית אגרסיבית בעיניו של הפתולוג, הרואה את התאים דרך המיקרוסקופ? בסרטן הערמונית ישנה שיטת דירוג מיוחדת הנקראת "גליסון". גליסון 6 בדרך-כלל מראה על מחלה המאופיינת באגרסיביות נמוכה ובסיכון נמוך להתפשטות. גליסון 7 מראה על אגרסיביות בינונית וגליסון 8-10 מראה על מחלה עם מאפיינים אגרסיביים ועל סיכון גבוה להתפשטות.
  3. רמת ה- PSA בדם: PSA הינו חלבון המופרש מתאי הערמונית. כשמאובחנים עם ממאירות בערמונית, רמות סמן נמוכות מ- 10 מרמזות על מחלה בסיכון נמוך יותר, ורמת סמן מעל 20 מראה על מחלה בסיכון גבוה להתפשטות.

לא בהכרח חייבים לטפל במחלה. חלק גדול מהמאובחנים, באופן מפתיע, יכולים להמשיך בשגרת חייהם ופשוט להיכנס לתהליך של מעקב. אלו הם בדרך כלל המטופלים בסיכון נמוך, על-סמך המאפיינים המפורטים לעיל.

מטופלים אחרים נזקקים לטיפולים שיכולים לרפא אותם ממחלתם. בנוסף לשלב המחלה, לדרגתה ולרמת ה- PSA בדם, בזמן האבחנה נכללים שיקולים נוספים הקובעים איזה טיפול או מעקב יוצע למטופל, ביניהם: גיל המטופל, מחלות הרקע שלו, העדפותיו האישיות וכיוצא-בכך.

על סמך מה מחליטים על מעקב פעיל בלבד?

החלטה על מעקב פעיל בלבד מתקבלת בדרך-כלל אצל מטופלים במצב כללי טוב עם מאפיינים לא אגרסיביים של המחלה, שמדרגים אותה כמחלה בסיכון נמוך או אצל מטופלים במצב כללי ירוד עם תוחלת חיים נמוכה. מעקב פעיל (Active Surveillance) הוא גישה טיפולית המיועדת בדרך-כלל לחולים מבוגרים או קשישים עם או בלי מחלות רקע. היא מאפשרת לחולים לדחות את הטיפול המקומי בסרטן, ובכך להימנע מתופעות הלוואי הצפויות כתוצאה מקרינה או מניתוח, וזאת ללא פגיעה בסיכויי הריפוי.

מה נדרש מהחולה המצוי במעקב?

חולה במעקב פעיל נדרש לבצע בדיקות דם אחת לשלושה חודשים במשך השנתיים הראשונות, וזאת כדי לבדוק את רמת הסמן PSA בדם. כמו כן, נדרש החולה לעבור בדיקה רקטלית על-ידי רופא, ובנוסף לחזור על ביופסיה מהערמונית לאחר כשנה עד שנתיים מהבדיקה הראשונה.

מתי בכל זאת יוחלט לטפל בחולה הנמצא במעקב פעיל?

האונקולוג יחליט לטפל בחולה הנמצא במעקב פעיל בהתאם לתנאים הבאים:
  • כשמשך הזמן שלוקח ל- PSA להכפיל את עצמו הינו פחות משלוש שנים.
  • התשובה הפתולוגית בביופסיה חוזרת משתנה לדרגה 7 ומעלה.
  • כשהאונקולוג או האורולוג מתרשמים שהגידול גדל לפי בדיקה רקטלית או לפי תלונות המטופל.

מעקב בלבד (Watchful Waiting) הינו גישה מסורתית השמורה לחולים קשישים עם מחלות רקע מרובות ותוחלת חיים מוגבלת, שאובחנו כחולים בסרטן הערמונית בסיכון נמוך. במצבים אלה בדרך כלל ינקטו בגישה מקלה, וינסו להימנע ממעקב או מטיפול כלשהו בסרטן, וזאת משום שהסיכוי להתפתחות הסתמנות קלינית מהגידול במהלך חיי החולה הוא מזערי.

עבור אנשים המאובחנים עם ממאירות הממוקמת באזור הערמונית, ישנם כיום כלים ובדיקות מתוחכמות וחדשות, המאפשרות לנו להעריך במידה רבה של דיוק את הסיכויים שהמחלה תתפשט לאורך שנים ארוכות.

במצבים רבים ניתן להימנע מטיפולים כגון ניתוח, הקרנות או טיפול הורמונלי מסרס, ולהמשיך לחיות חיים נורמליים לחלוטין, מבלי להסתכן ולהיחשף לפגיעה העלולה להיגרם מטיפולים אלה.

אם מחליטים לטפל, אלו טיפולים מוצעים לחולים בסרטן הערמונית בשלבים המוקדמים?

הטיפולים המרפאים כוללים את הטיפול הכירורגי – כריתה רדיקלית של הערמונית, קרינה חיצונית וברכיתרפיה. במטופלים עם מחלה בסיכון בינוני וגבוה שמטופלים בקרינה חיצונית, בדרך-כלל יטפלו באמצעות שילוב של קרינה וטיפול הורמונלי לפרק זמן של חצי שנה עד שנתיים, בהתאם לרמת הסיכון של המחלה.

הטיפול המוצע תלוי במספר גורמים: רמת הסיכון של המחלה, תוחלת החיים של המטופל, מצבו התפקודי של המטופל ותופעות הלוואי הצפויות של הטיפול.

ככל שתוחלת החיים הצפויה למטופל ארוכה יותר ורמת הסיכון של הגידול הספציפי גבוהה יותר, מומלץ יהיה ליטול טיפול אינטנסיבי יותר. במצב הפוך הנטייה הינה להמליץ על טיפולים תומכים בלבד עם התמקדות באיכות החיים של המטופל.

מומלץ להיוועץ גם אצל אונקולוג מנוסה וגם אצל אורולוג מנוסה טרם ההחלטה על הפעולה הרצויה להמשך טיפול ו/או מעקב לאחר האבחנה של סרטן הערמונית.

ד"ר רענן ברגר הינו רופא מומחה לאונקולוגיה, לרבות תחום האונקולוגיה האורולוגית, העומד בראש המכון האונקולוגי של בית החולים שיבא תל השומר.